ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
25.3-עכו: הכנס למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן  |  18.2-עכו: כנס איט"ה (CBT)  |  19.3-ת"א: כנס החברה הישראלית להפרעת קשב  |  
ילדים לא "מבושלים" - שאלת בשלות לכיתה א'

שאלות בשלות של ילדים לכיתה א' מטרידה הורים רבים. ברוב המקרים ההתלבטות מבטאת חשש של ההורים, ללא יסוד אובייקטיבי לדאגה. מאידך, ישנם מצבים בהם קיימת סיבה אובייקטיבית לתהיה באשר לבשלותו של הילד. שתי קבוצות הורים מתלבטים – האחת, הורים שילדיהם ילידי נובמבר-דצמבר ותוהים האם לעלות לפני גיל 6. ברוב המקרים שמשכללים את הנתונים הנטיה היא להשאיר שנה נוספת. הקבוצה השניה, של ילדים בטווח גיל מתאים לשנתון, אך בשל עיכוב או קושי ספציפי עולה שאלת הבשלות. במקרה זה יש לשקול בכובד הראש האם הקשיים הם התפתחותיים או שניתן לטפל בהם באמצעים פרא-רפואיים. בכל מקרה זוהי שאלה שדורשת הכרעה בכובד ראש.

כניסה לכיתה א' מהווה אירוע טעון ומרגש לילד ולהורה. באופן טבעי, זו הנקודה בה הורים מביעים את חששם מפני קשיי התמודדות אפשריים של ילדם למעבר, להסתגלות ולהתמודדות הלימודית.
דאגתם של הורים רבים נובעת מחוויותיהם האישיות והשלכת חוויות אלו על האירוע הנוכחי. לעיתים, מצב זה גורם להם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן, על מנת למנוע מילדיהם תסכול. מניסיוני, החששות של מרבית ההורים שהתלבטו בשאלה זו התבררו בסופו של דבר כבלתי מוצדקים. לכן, חשוב שהורה שכזה יעבור הדרכה והכוונה כיצד לא להעביר מחששותיו לילד. לצד זה, בהחלט ישנם מצבים בהם הורים מביעים את דאגתם בשל גורמים אובייקטיבים התומכים בכך.
אנו מזהים שני סוגי הורים מתלבטים. האחד, הורים שילדיהם ילידי נובמבר-דצמבר – ילדים צעירים בשנתון הגיל, ולמעשה מיועדים לעלות לכיתה א' לפני גיל 6. קבוצה שניה מייצגת הורים לילדים שילדיהם בטווח הגיל, אולם בגלל קשיים רגשיים או התפתחותיים, חוששים שמה ילדיהם אינם בשלים לכיתה א'.
נעסוק בשאלת הבשלות לכיתה א', בהתייחס לשתי קבוצות ההורים המתלבטים.
 
מהי בשלות ?
כדי לדון בסוגיה הבשלות לכיתה א' חשוב להכיר את המונח התפתחות הילד. מונח המייצג סדרה בת חמישה צירים המתארים אבני דרך תפקודיים בהשוואה לקבוצת הגיל אליה שייך, ולעיתים גם למין הילד. חמשת הצירים עובדים בהרמוניה ויש ביניהם השפעה הדדית. בכל תהליך אבחון או הערכה התפתחותית נבדקים כל חמשת הצירים. הם מייצרים מדד המתאר את התאמת התפקוד של הילד ביחס למצופה ממנו. חמשת הצירים:
1.     ציר פיסי – ציר המתאר אבני יסוד פיסיולוגיים כמו – עמידה, הליכה, שיווי משקל, ויסות חושי, טונוס שרירים, שליטה מוטורית, מוטוריקה עדינה וגסה ועוד.
2.     ציר קוגניטיבי – ציר המתאר את המשכל, זיכרון, קשב ותפקודי הלמידה הבסיסיים – חשבון קריאה.
3.     ציר שפתי-תקשורתי – ציר המייצג את היכולת לתקשר באופן משמעותי עם הזולת, בדרך מילולית ובלתי מילולית.
4.     ציר רגשי – ציר המייצג יכולת להתאים ולווסת רגשות בהתאם למצבים שונים. כמו גם היכולת לעמוד בתסכול.
5.     ציר חברתי – ציר המייצג יכולת להשתתף בפעילות חברתית לגיטימית באופן משמעותי.
חמשת התפקודים הללו מהווים בסיס לכל תהליך ההסתגלות והתפקוד של הילד במהלך התפתחותו הלימודים והרגשית במערכת החינוך.
בשלות הינו מונח אשר בהגדרתו מתייחס לטווח רחב של תפקודים, אך מהווה ברומטר כללי של יכולת הילד להתמודד עם אתגרים ועם חוויות תסכול. בשלות לכיתה א' היא מדד התפקוד הכללי של הילד משילוב חמשת הצירים, ולא התייחסות לציר בודד.
מחקרים שבחנו משקל יחסי של חמשת הצירים מצאו שלציר הרגשי והחברתי משקל יחסי גבוה ביחס לצירים אחרים. בניגוד לאמונה הרווחת הציר הקוגניטיבי הוא בעל המשקל היחסי הנמוך ביותר בניבוי פוטנציאל ההסתגלות של הילד בכיתה א. בהקשר זה טעות רווחת של הורים שאם הילד נבון ומוערך (או אובחן) כבעל משכל תקין או גבוה, כדאי להעלותו לכיתה א', גם שביתר הצירים ישנו עיכוב.
 
כיצד נקבעת מידת הבשלות של הילד?
הערכת הבשלות לכיתה א' כוללת הערכה תפקודית כללית של הגננת וחוות הדעת של ההורים. נכתוב בגלוי נאות שלעיתים ישנם שיקולים מערכתיים של רשות מקומית – האם לתת העדפה לכיוון מסוים, אך מניסיוננו שיקול זה הוא רק שובר שיווין ולא שיקול בעל משקל יחסי גבוה. במקרים בהם ישנו ספק או פער בין עמדת ההורים והצוות החינוכי, עולה שאלת הבשלות לדיון מקצועי, ואז לרוב מצרפים גם חוות דעת של איש מקצוע על פי אבחון פסיכולוגי.
להערכה התפקודית של הגננת חשובה ביותר. הערכתה מצביעה על התפקוד שלו בקבוצת השווים, ובהשוואה לבני גילו – במגוון הפעולות שנעשות בגן. במסגרת מוכנות לכיתה א', עוברים הצוותים החינוכיים בגן עם הילדים סדרה של הערכות והכנות לקראת למידה בכיתה. לגננת יכולת לבחון את התפתחות הילד בתחומים הרלוונטיים ללמידה, בהשוואה לעצמו (עקומת למידה) ובהשוואה לבני גילו ולמצופה ממנו כתלמיד בכיתה.
עמדת ההורים נלקחת בחשבון, ולרוב מערכות חינוך מעדיפים ללכת עם עמדת ההורים. אולם חשוב שעמדת ההורים תהייה מבוססת על התנסות (Evidence base)  ולא על הרגשה כללית. חשוב להוציא מתהליך קבלת ההחלטות שיקולים כמו בושה, תגובת המשפחה וחששות. אני ממליץ להורים לבצע שיקולים בהתאם לעובדות שיעלו ביחד עם הצוות החינוכי. במידה שיש פערים חשוב לבחון ברגישות את מקור ההבדלים בין תפיסת ההורה לבין תפיסת הצוות החינוכי. במקרים כאלו מצרפים להחלטה מקור מידע אובייקטיבי נוסף והוא אבחון על ידי איש מקצוע – רצוי פסיכולוג חינוכי. 
אבחון פסיכולוגי- חינוכי מהווה אבחון הנערך על ידי פסיכולוגית חינוכית. האבחון בא להציג מדדים נוספים שיעזרו בקבלת ההחלטה. לרוב הוא כולל שני מפגשים האחד עם ההורים להיכרות והשני סדרת טסטים קוגניטיביים בתחום זיכרון, משכל, מוכנות רגשית, חשיבה לא-מילולית והבנה. בשנים האחרונות מצטרפת המלצה שמיושמת בשלבים במערכות החינוך, לשלב בהערכה גם בדיקה של תפקודים ניהוליים – מדד חשוב מאוד המנבא את יכולתו להשתלב בקבוצה (מיומנויות ויסות) וליצור נבדלות ותהליכי בקרה עצמאיים (באמצעות מיומנויות מטא-קוגניטיביות).  
 
מתי עולה שאלת בשלות לכיתה א ?
שאלת בשלות לכיתה א' עולה כאשר ההורים, הצוות החינוכי או שניהם מרגישים שישנם קשיים שיכולים להפריע לילד בתהליך ההשתלבות. הגורם יכול להיות גיל הילד או בשלות של תפקוד מנטאלי. בהקשר זה אבחון פסיכולוגי נעשה בשני מצבים – אבחון הדלגה, בדיקת בשלות.
שאלת בשלותם של ילידי נובמבר-דצמבר, לעיתים גם אוקטובר – קשורה לגיל הילד. ילד שהינו יליד תקופה זו עולה צעיר מאוד לכיתה א'. חשוב לזכור שגם כאשר הילד מתפקד בהתאם לשנתון הגיל המצופה ממנו, פער של שישה חודשים בגיל הזה יכול להיות משמעותי מבחינה התפתחותית, ויכול להוות התחלה פחות טובה, שתביא למרדף של הילד אחרי שאר ילדי הכיתה. דבר זה נכון גם כאשר הילד נבון והוא מוביל ביחס לבני גילו. כי ייתכן שביחס לשנתון שלם, היתרון היחסי שלו הולך לאיבוד. בהחלטה יידרש לתת מקום למצבו הרגשי של הילד וליכולתו לעמוד בתסכול. לרוב בעניין זה אנו מעלים בפני ההורים והצוות החינוכי 5 שאלות שכדאי לענות עליהם במהלך הדיון בנוגע לבשלותו של ילד יליד נובמבר-דצמבר:
  1. מה מצבו הרגשי של הילד בכל הנוגע להבעת רגשות והתמודדות עם תיסכול.
  2. האם ישנו רקע במשפחה של לקויות למידה או הפרעת קשב? (ראו במידעון נפרד)
  3. באופן טבעי, למי מתחבר הילד בגן (במיוחד יבלוט בגן דו-שנתי) האם לילדים הקטנים יותר או לגדולים?
  4. מהי עקומת הלמידה הטבעית של הילד?
  5. האם יש תחומי קושי שניתן לעבוד עליהם עם קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק?
במקרים רבים מגיעים ההורים והצוות החינוכי להחלטה משותפת. במקרה שכזה אבחון פסיכולוגי יעשה שלהורים ולצוות החינוכי חסר מידע אובייקטיבי לגבי תפקודו של הילד. לעיתים עולה סוגיה אחרת בהקשר זה. לעיתים ישנו מצב שהורה מבקש להעלות ילד צעיר – יליד אוקטובר-נובמבר שצוות החינוך חושב שהוא אינו בשל. בשני המקרים רצוי לבצע אבחון פסיכולוגי שמכונה 'אבחון הדלגה' – אבחון שבוחן חלק מהשאלות שהועלו לעיל.

סוגיה אחרת העוסקת בבשלות ילדים לכיתה א', מכוונת לילידי ינואר-ספטמבר בשנתון, שלגביהם ישנו חשש של ההורים או של הצוות החינוכי – שהילד בתפקודו אינו בשל למשימות הנדרשות מתלמיד בי"ס. במקרה כזה מומלץ לבצע אבחון פסיכולוגי – שנקרא 'אבחון בשלות', ולקבל מדד אובייקטיבי לתפקודו. גם בהחלטה זו אנו מעלים שאלות שהצוות החינוכי וההורים נדרשים להם בתהליך קבלת ההחלטה:
  1. האם הקשיים נובעים מהמקצב הביולוגי ההתפתחותי של הילד או שמא מדובר בעיכוב נרכש או על רקע של לקות למידה או הפרעת קשב – שטרם אובחנה.
  2. אם אובחנה לקות – האם היא מטופלת?
  3. האם באמצעות טיפולים פרא-רפואיים ניתן לטפל בקשיים?
בהצלחה,
צוות ד"ר קשב

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים