ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348

חוסן במצבי חירום ביטחוני

הקדמה

בתקופות בהם נשמעים צופרי האזעקות, מתגברים פעולות איבה, אנו וילדינו ניצבים בפני חששות ופחדים. אנשי מקצוע רבים עוסקים

בהכוונה הדרכה של הורים וצוותים חינוכיים ומציעים הנחיות להתמודדות עם חששותיהם של ילדים באזורים מועדים כמו בדרום או בגדה.

המידעון הנוכחי מכוון להגברת החוסן של כלל ילדי ישראל לנוכח פחדים וחרדות שעולים, חלקן בעלי אופי טראומתי ממלחמת לבנון, וחלקם

מחשש להיפגעות. במסגרתו, נציע כלים מעשיים להגברת החוסן של ילדינו והתמודדות בעת מצבי חירום.


פחד, חרדה וחוסן – הבהרת מושגים

בטרם נתייחס להמלצות, נבהיר מושגי יסוד לדיון. לרגש פחד "יצא" שם רע. חשוב לזכור, פחד הוא תגובה טבעית לאירוע מעורר. פחד הוא

חלק ממנגנון העוררות של הגוף שנועד לאפשר גיוס משאבים להתמודדות עם מצבי חירום. חשוב להתיידד עם הפחד, היות שבפחד אין

משהו רע. להיפך, בזכות הפחד אנו יודעים להישמר ולהיזהר.
למעשה, הפחד הוא חלק ממערכת הקשב, באופן ראשוני הקשב מגיב בצורה

זו לכל שינוי בשדה התפיסה. אולם, ישנה למידה של מנגנוני הבקרה, שמתווה מתי תתעורר אזעקה ומתי ימשיך הגוף בשגרה, ויתייחס לכך

כהתראה כללית בלבד.

הגוף לומד ליצור שגרה בתוך מרחב בטחון, המורכב משלושה רכיבים:

א. תקשורת – מספק לאדם תחושת שייכות ויכולת התבטאות.

ב. סמכות – מספק לאדם דרגות חופש לפעילות בתוך גבולות.

ג. יציבות ועקביות – מספק לאדם תפיסת זמן ויכולת עכבות (לעצור ולהתאפק)

שלושת הרכיבים הללו מרכיבים את מרחב הביטחון, המאפשר לאדם להתמודד עם מצבים מאתגרים ולחזור במצבי חירום לאותו מרחב.

בזכות פחד לומד האדם לייצב את מרחב הביטחון ולצאת ממנו ולהתנסות בחוויות ואירועים חדשים בצורה בטוחה. ליקוי באחד משלושת

הרכיבים יחליש את מרחב הביטחון ויגביר את הסיכון להתפתחות חרדה. מכאן, ניתן להבין את הקשר שבין חוסר הצבת גבולות לחרדה.


חרדה היא שילוב בין פחד לבין פרשנות בדיעבד. לכן, חשוב להדגיש החרדה מופיעה לאחר המעשה ולא בזמן האירוע. חרדה מתפתחת

מהערכה קוגניטיבית שמבצע האדם לאחר חשיפה לאירוע. היא מהווה שילוב בין הערכה הסיכון להיפגעות מול היכולת להתמודד איתו.

עבודה על חרדה מחייבת זיהוי ועיבוד של שני הרכיבים. כדי שאדם ידע להעריך נכון את הסיכוי להיפגע, עליו לכלול מידע אובייקטיבי, אמין

מדיד על האירוע המפחיד. בהקשר שלנו, לדבר על סבירות נמוכה לאירוע ביטחוני מסוג X. הרכיב השני הוא המשמעותי יותר, הדגשת

היכולת להתגונן - גם אם יהיה אירוע מפחיד אנו יודעים להתמודד. נדרש לבנות ארגז כלים להתמודדות בשעת חירום, שכולל 3-2 פעולות

ראשוניות שתורגלו בעבר (מביא לאוטומציה), שלאחריהן יתבצעו פעולות הרפיה. לדוגמא: עם השמע האזעקה יש להגיע למרחב מוגן

(תורגל וידוע מראש), לשבת ולהתחיל בפעילויות הרפיה.


חוסן הוא למעשה כל החלקים המעשיים של התמודדות במצב חירום. חוסן אומנם הוא רכיב מנטאלי, אך הוא נבנה בזכות הרגלים

התנהגותיים ופרשנות הכרתית ורגשית. לכן שהחלק ההתנהגותי מאומן וניתן להמשיג במילים רגשות ומחשבות, ניתן להתמודד עם

אירועים מעוררי חרדה ופחד באמצעות חוסן.

 

מה לגבי ילדים ?

ילדים מפתחים חוסן במרחב בטחון. מרחב המוקנה להם על ידי מבוגרים משמעותיים (הורים וצוותי הוראה). אצל ילדים מנגנון הפחד זהה,

אלא שילדים מרגישים פחות מנוסים, ונוטים יותר להרחיב בדמיונם את האפשרות להיפגע. כלי התמודדות מצויין של ילדים הוא משחק.

ילדים מבטאים במשחק מגוון רגשות ומשליכים מעולם הדמיון שלהם על המציאות. לרוב, עולם הדמיון כולל שני נרטיבים – גיבור כובש

המתמודד בהצלחה ובגבורה מול צרות העולם וגיבור סובל, הגיבור שעומד בעול המציאות הקשה. חשוב לעבוד עם הנרטיבים, היות שהם

חברים בין הדמיון למציאות. חשוב לדובב ילדים ולראות את דפוסי החשיבה שלהם ומנגנוני עיבוד המידע.


כיצד להתמודד במצב חרום ביטחוני?

1. נסו לשמור על שגרה מתוכננת יומיומית.

2. צמצמו זמן צפיה והאזנה לחדשות, כדי שתוכלו לתווך לילדים אירועים ותהליכים. פרטו תמיד את הסיכון מול יכולת ההתמודדות - כיפת

    ברזל, והמרחב המוגן שלנו.

3. פנו זמן לשיחות יזומות עם הילד על המצב באופן תואם גיל. חשוב לדבר השלכתי על ידי ילדי הדרום ובאמצעות הפגנת אמפטיה להכיל

    רגשות של ילדיכם. חשוב להדגיש, ילד שלא רוצה לדבר לא מומלץ לדובבו בכוח, אלא ליצור הזדמנות
לשיחה בפעילות משותפת.

4. נסו להימנע מלהרגיע את הילדים באמצעות הבטחה שאין להם מה לדאוג. אלא להיפך, לדבר על הפחדים. זוהי העבודה המהותית על

    החוסן המנטלי שלהם. החוסן מורכב מההערכה נכונה של מידת האיום מול היכולת להתמודד עימה. רצוי לבחון עימם את החוסן המנטלי
   
    בשתי הרמות, באמצעות ארבע שלבי עבודה:

    א. התייחסות סטטיסטית – הקטנת הסבירות להיפגעות.

    ב. מניעה ראשונית – התייחסות לאמצעי מניעה שערכה המשפחה מבעוד מועד (דיון על המרחב המוגן והכנה כללית שלו).

    ג. דיון ותירגול של מה נעשה בעת חירום. חשוב מאוד בנקודה זו לתרגל מיומנויות נשלטות וברות מדידה שהילד יכול לרכוש מהם בטחון.

    ד. עבודה על רכיב האמונה, אמונה בסופו של דבר מאפשרת להתמודד עם מציאות קשה, לדבר על רכיב האמונה.

5. לעיתים קרובות ילדים מנצלים הזדמנות זו לשבור את כללי הבית, כמו שינה עם ההורים, או דחיית זמן השינה. נסו להימנע ככל האפשר

    מיצירת 'קביים' זמניים שאותם תתקשו להוריד אח"כ. שמירה על השגרה תוך הדגשת המחוייבות והנוכחות של ההורים, תחזק את

    הילדים.

6. חשוב להיות ער לרגרסיות בהתנהגות של ילדים. ילדים שחוזרים להרטיב, ילדים שמבקשים לינה משותפת עם ההורים. חשוב להרגיע,

    לא להתייחס למופע ההתנהגותי הרגרסיבי, אלא לחוויה של הילד. ליצור בטחון. ניתן לבנות מערך חוקים חדש שנתון למצב (כמו לינה

    משפחתית בסלון), אך לא לחזור להרגלים ישנים שעמלתם קשה להיפטר מהם.



לסיכום, ילדי ישראל חשופים כל העת לאירועים בטחוניים, מצפון ועד דרום. הגברת החוסן של ילדינו במצבי שיגרה ומתן ארגז כלים

להיערכות במצבי חירום עתידיים אפשריים, לצד שמירה על שגרה יציבה ובטוחה יספקו לילדיכם חוסן להתמודד עם מצבים אפשריים

בעלי סיכון בצורה טובה יותר.

 

 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים