המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
   
 


חרדה והפרעת חרדה

חרדה היא מצב פסיכולוגי נרכש שבו האדם חש אי-שקט בשל מתח ודאגה בפני איום אפשרי. כדי להסביר מושג זה נדרש לבצע הבחנה בין פחד לחרדה. פחד הוא רגש שנועד להתריע מפני מצבי סיכון או פגיעה אפשריים. מאידך, חרדה היא חוויה שכוללת רגשות של פחד, שמוזנים ממחשבות שהתעוררו בעקבות גורם סיכון אפשרי. החוויה נשמרת בזיכרון, והיא מפעילה ומופעלת בכל אירוע שקשור בחווית החרדה שנשמרה (Barlow & Durend, 2015).
מכאן ניתן להסיק שבכל חרדה – יש רגש של פחד, יש פרשנות לפחד ויש תחושות גופניות שמתלוות לכך – כחלק ממוכנות של הגוף להתמודד עם האיום. חרדה היא חוויה שמעוררת אותנו להתמודד עם האיום. האיום יכול להיות ממשי או דמיוני, אך תמיד קיימת סבירות לפגיעה ממה שאנו מפחדים.
חרדות והפרעות חרדה מלוות אנשים בכל מעגל החיים מילדות ועד בגרות. לענייננו, בילדים ונוער החרדות שכיחות מאוד במצבים בהם יש חסר ידע או ביטחון בפעילות יומיומית. במתבגרים הפרעות חרדה הוא הגורם העיקרי לפניה לטיפול במרכזי טיפול בקופות החולים, והוא מהווה הגורם השני בשכיחותו כרקע לבעיות למידה והסתגלות בילדים ונוער (זלצמן ועמיתיו, 2008).
קיים צורך להקדיש פסקה נפרדת על חרדה בחברה החרדית. האמונה הרווחת שביטחון בשם ומסירת הביטחון שלנו לקב"ה מגנים מפני כל רע. אלא שכאשר הילד מרגיש אשמה שהוא לא מצליח לקרוא, או לא מצליח לעמוד בדרישות בסיסיות בדומה לחבריו – ואין לו משהו ברור, שיכול להסביר את זה – רמת החרדה אצלו עולה. מרכיב האשמה בקרב צעירים חרדיים משמעותי ביותר. הנער יכול למסור את עצמו לשם ולבקש מהבורא, אך מהיכרות ועבודה עם נערים מהציבור החרדי  - הוא לא בטוח שעשה די בהשתדלות שלו בביצוע מעשים, והוא חש כחוטא העובר על דברי השם, למרות שידוע לו שזה איסור. בעיקר במצבים בהם החרדה מתלווה להפרעת קשב או דיסלקציה. בציבור זה, דווקא האמונה בבורא וברצון הכן והאמיתי לקיים את מצוות השם – מובילה לרגשות אשם ולחרדה גדולים יותר.  
משותף לכל החרדות בילדים ונוער שבכולן קיים יסוד הגיוני להיפגעות. הסבירות להיפגע, עוצמת הפגיעה, או יכולת ההתמודדות עם הפגיעה – הם ההבדלים בין חרדה נורמלית לבין הפרעת חרדה. חרדה שאמורה לעזור בהתמודדות עם שינוים הופכת להפרעת חרדה, שנותנת התראות שווא, כאשר היא מופעלת במצבים שאין איום ממשי.
ניתן למיין הפרעות חרדה לפי כמה גישות:
א. הבחנה בין חרדה שמקורו בקונפליקט פנימי מול חרדה שמקורה בגירוי חיצוני – מהו הטריגר.
ב. הבחנה בין חרדה ממצבים מול חרדה מאובייקטים.
ג. הבחנה בין חרדה שהחלה מאירוע אפיזודי (חולף) או מצב מתמשך (כרוני)
ד. הבחנה בין חרדה מהסיכוי להיפגע לבין החרדה מיכולת התמודדות מוגבלת בסיטואציות בהם יש סיכוי לפגיעה.
ה. הבחנה בין מצבים ואובייקטים לבין דאגנות כללית.
ו. הבחנה בין חרדה אישיותיות -תכונתית ובין חרדה מצבית.
ישנה הקבלה בין השיטות לסיווג. בחירת הסיווג נעשית לפי צרכים קליניים לאבחון וטיפול. הסיווג מתייחס למאפיינים כלליים לחרדה, ובפרק הילדים ונוער, מדגיש את הביטויים של ההפרעות בקבוצת גיל זו. לפי הסיווג הפסיכיאטרי ה- DSM, הפרעת חרדה היא הפרעה פסיכולוגית נרכשת המתבטאת בספקטרום (רצף) של הפרעות שמשותף להן פחד בעוצמה לא מותאמת לסיכויי ההיפגעות. ההפרעה מפריע למטופל בתפקוד וגורמת לו למצוקה תפקודית גלויה או סמויה, ויש בגורם הפחד היגיון, אם כי לא בעוצמה מותאמת. בדיון הנוכחי נבצע הבחנה בין הפרעות חרדה בפעוטות לבין הפרעות חרדה בילדים ונוער, בדיון זה נתייחס להפרעות חרדה בילדים ונוער, טווח הגילאים שנתייחס אליו הוא  20-7.  הסיווג הפסיכיאטרי מכיר בכמה ביטויים של הפרעות חרדה בילדים ונוער (APA, 2013; Barlow, D.H., & Durand , 2015):
1. הפרעת חרדה כללית (General Anxiety disorder-GAD ) – זוהי הפרעה המאופיינת בדאגנות כללית באירועים בהם קיים חוסר ודאות מאפשרות להיפגע או להינזק. היא לרוב מלווה באמונות ליבה שהעולם אינו מקום בטוח, ורצוי להיזהר. מוקד הדאגה הוא הסבירות להיפגש מאירוע לא-נעים או מאיימים. ההפרעה מתבטאת בין היתר ברמת לחץ מוגזמת בתפקוד הכללי, הפרעות בריכוז, הפרעות בלמידה, עייפות כללית, קשיים בהירדמות ובשינה, סיוטים. לעיתים מתלווה לכך טיקים, או גמגום – שקיימת נטייה מולדת לכך.  
2. פוביה ספציפית (Specific Phobia) – מכונה בעברית גם "הפרעת בעת". זוהי הפרעה שמתבטאת ברמות גבוהות מאוד של פחד מפני פגיעה אפשרית מאובייקטיבים או מצבים. לרוב, ההימנעות מגורם הפחד ניתן לשליטה, והוא הגורם הטבעי באמצעותו מתמודד הילד (או הנער) עם הפוביה. מקור הדאגה שהוא שחשיפה לאירוע או מצב המאיים יביא לקטסטרופה, בגלל חוסר יכולת להתממודד. היא מלווה באמונות יסוד שנלמדו בהתניה של אם.. אז...
3. התקף פאניקה (Panic Attack) – הוא מצב בו הילד או הנער נמצא בעוררות פיסיולוגית ופסיכולוגית גבוהים, להתקף פאניקה ביטויים בחמישה תחומים עיקריים:
- קרדיו-וסקולרי (לב ריאה) – מדדים המתבטאים בתסמיני נשימה וקצב לב, בין היתר – דופק מהיר, קוצר נשימה, לחץ דם גבוה וכדומה.
- נוירולוגי – מדדים המתבטאים  בתסמינים נוירולוגיים, בין היתר – נימול בגפיים, עקצוצים בשפה, סחרחורת וכדומה. 
- מאפייני עור – מדדים המתבטאים בסמנים על העור, בין היתר  - סומק, לובן, זיעה קרה וכדומה.
- מאפיינים מטבוליים – מדדים המתבטאים בבעיות בתפקוד השתן או העיקול. בין היתר – שלשול, הכאות, צורך במתן שתן וכדומה.
- מאפיינים מנטליים – מדדים פסיכולוגים המתארים חוויה של חוסר אונים וקטסטרופה.
התקף פאניקה בילדים יכול לבוא לידי ביטוי גם בהתקפי זעם התנהגותיים. לעיתים התפרצויות זעם או טנטנרום בילדים בני 7-8 יכול להיות ביטוי של התקף פאניקה. חשוב לזכור שהתקף פאניקה הוא ביטוי של חרדה. לאחר הרגעת המטופל, יש לבצע בדיקה מקיפה של הסיבה- הגורמים להתקף הפאניקה, ובהם לטפל.
4. הפרעה פוסט-טראומתית (Post traumatic stress disorder- PTSD)– הפרעת חרדה שמתארת חוויה של פחד בעוצמה גדולה בעקבות חשיפה, לאירוע או מצב מפחיד (או מאיים).  ההפרעה מתבטאת בכך, שהחוויה של האירוע נותרת גם לאחר שהאירוע הסתיים. והמטופל חווה שוב ושוב את אותה חוויה, כמו בפעם הראשונה.      
נתייחס להפרעה נוספת שבעבר סווגה תחת הפרעות חרדה, וכיום מסווגת כהפרעה עצמאית והיא ההפרעה השניונית הכפייתית (Obsessive-Compulsive disorder-OCD). זוהי הפרעה פסיכולוגית נרכשת שכוללת שני רכיבים. לילד יש מחשבה טורדנית מאיימת, מפחידה או מגעילה, שבכדי להתמודד איתה הוא מבצע פעולות הסחה מחשבתיות או התנהגותיות. ההסחה מאפשרת לו הקלה מיידית, אולם לאחר שמסתיימת, המחשבה עולה שוב. מהיבט פסיכולוגי, OCD הוא מחשבה על מחשבה. כלומר, הילד משקיע מאמץ ואנרגיה כדי לההסיר את המחשבה או למנוע ממנה לעלות. כתוצאה מכך, המחשבה שלו מכוונת להשכחת המחשבה המטרידה. גם כאשר המחשבה לא הגיונית או טיפשית, הילד מרגיש שהיא גדולה עליו והוא לא יכול לנהל אותה.
במחקרים נמצאו שכיחות של חרדות כלליות ופוביות סציפיות בילדים ונוער. בקרב בנות נמצא בשכיחות גבוה גם OCD. חרדה נמצאה בשכיחות גבוהה מאוד בילדים עם הפרעת קשב (מאור, 2021).החוקרים סבורים שחרדה התפתחה בעקבות קושי לעמוד בציפיות או להבין מה נדרש מהילד לבצע במסגרת החברתית. חרדה הוא אחד הגורמים המתווכים בין בעיות תפקוד בילדים לבין נשירה. במחקר שנערך על ידי (גורדון, 2016) נמצא שבקרב נערים בנשירה, ישנן רמות חרדה גבוהות. עוד נמצא שבקרב עבריינים רמות חרדה גבוהות מאוד, בעיקר מהסוג של חרדה כללית ופוביות. 

אבחון וטיפול
אבחון הפרעות חרדה נעשה לפי פרוטוקול האבחון הרפואי-הפסיכיאטרי ונעשה מארבע מקורות מידע – דיווח סובייקטיבי של קשיי המטופל, דיווח אובייקטיבי של סביבת המטופל על תפקוד המטופל, התנהגות המטופל בזמן האבחון וממצאי אובייקטיבים – שאלונים קליניים. האבחון נעשה בתהליך בדיקה קלינית שכולל בדיקה של רופא פסיכיאטר.
הטיפול כולל שלוש רכיבים עיקריים: הדרכה פסיכולוגית-חינוכית לסביבת המטופל, טיפול תרופתי סימפטומטי שמסייע בהקלה בתסמיני החרדה אצל המטופל וטיפול פסיכולוגי- פסיכותרפיה. מוכחות בספרות 2 גישות יעילות לטיפול – גישה דינמית אינטר-סובייקטיבית וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

לסיכום,
חרדה היא חוויה מעוררת מתח שכוללת מחשבות, רגשות ומיומנויות הודות אירוע בעל פוטנציאל להתפתח כאירוע מסכן. הפרעת חרדה מתארת תהליך עיבוד מוגזם לאירועים שגרתיים שגורמים למצוקה . איתור וטיפול בהפרעות חרדה מאפשר למטופל לנהל את החוויה שלו בצורה טובה יותר ולשפר כישורי התמודדות וחוויה נעימה יותר.


מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.
לייבסיטי - בניית אתרים