ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
29.3- עכו: הכנס הרפואי "למידה,לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן" (מושב רפואי)  |  29.3.17- עכו: הכנס השנתי "למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שבינהן"  |  
ניהול כעסים - כלים מעשיים
המציאות היומיומית מזמנת לכולנו מגוון התנסויות מרגשות – חלקן מעוררות בנו רגשות שמחה וחלקן כאב.
אחד הרגשות החזקים ביותר שמתעוררים אצלנו הוא הכעס. במידעון הנוכחי נתייחס לכעס. נבהיר מהו כעס, כיצד נגרם והחשוב מכל – כיצד ניתן לנהל אותו לשיפור התפקוד היומיומי.
 
מהו כעס וממה נגרם ?
כעס הוא רגש המופיע במפגש בין בני אדם. כרגש הוא תוצאה של פרשנות שאנו מבצעים להתנסויותינו, ולאופן בו אנו חווים אותם. כעס פוגע באדם, בסביבה ובקשר בינו לסביבתו. אדם השרוי במצב כעס אינו נמצא בשליטה מלאה על התנהגותו ועל תגובותיו, לכן פוגע קודם כל בעצמו. מחקרים הראו שכעס מביא לפגיעה פיסית בגוף ולכאבים פיסיים.
במצב כעס סף הבקרה העצמית שלנו יורד. היא מובילה לכך שכאשר אנו במצב כעס, אנו מגיבים בפורפורציות לא מותאמות לגירויים המפעילים אותנו: צועקים יותר, תוקפניים יותר, נוטים יותר למצבי רוח וחולים יותר.
אחד הדברים הפוגעניים ביותר הוא שאדם כעוס, נוטה לפגוע ביקרים לו. אנשים במצב כעס נוטים לפרש מצבים בצורה מוגזמת, ולהגיב בחוסר פרופרציונליות לאירועים. מעבר להשלכות הישירות שנובעות מהשפעת הכעס על מערכות יחסים עם הזולת, הכעס עצמו מוריד את סף הבקרה של האדם ולכן במצבי כעס אנשים אלימים יותר, ונוטים להסתבך. לעיתים החרטה שבאה אח"כ ואפילו ההתנצלות אין בה די לטפל במורכבות העניין.  
  
אם נבין ממה נובע כעס, נוכל גם להתמודד איתו יותר טוב. נתייחס לכעס כתהליך למידה שנובע מעיבוד הכרתי שמבצע האדם למידע. ברוח גישה זו, כעס נובע מצירוף שני גורמים בלתי תלויים – פער בין ציפיה לתוצאה ודחק (לחץ). פער בין ציפיות יכול לנבוע באופן גלוי מהתנהלות אדם ביחסי הגומלין שלו עם הזולת, ויכול לנבוע מתסכול הנובע מפער בין ציפיה מסויימת של האדם מעצמו ובין ההגעה למטרה זו.
הכעס הוא רגש המשפיע על עיבוד מידע ועל התנהגות, שלה רובד ביולוגי (עוררות מערכת העצבים, כאב), קוגניטיבית (מחשבות תובעניות) ורובד רגשי (תחושת אי נוחות). 
 
כיצד מתמודדים עם כעס
כדי לטפל בכעסים, נדרשת מודעות עצמית. מודעות עצמית מורכבת משלושה גורמים – ידע, כלים להתמודדות ואמונה ביכולת להשתמש בידע באמצעות הכלים כדי להתמודד (Self-helping) טוב יותר עם המציאות. מיפוי של התנהלותו של אדם הסובל מכעסים, יכולה לסייע בבניית התערבות עצמית אם מתייחסים לכעס כתגובה שנובעת משני גורמים – לחץ ופער בין ציפיות לתוצאות, ניתן גם לטפל בהם. 

אבחון גורמי הלחץ: גורמי לחץ הינם גורמים שמעלים את רמת המתח הכללית של האדם. הם יכולים להיות כלליים – כמו חסרי שינה, תקופות דיאטה, תקופות לחץ בחיים (בגרות, צבא וכדומה). הם גם יכולים להיות ספציפיים, כמו-  מפגש חבתי, משחק כדורגל, מבחן וכדומה. רצוי לאדם לבחון כל מידע כזה ברמת הידע, היות שהוא יכול לסייע בבחינת כלים יעילים להתמודדות בהמשך. בשלב זה ניתן להסתייע באדם קרוב שאתם סומכים עליו (הורה, בן-זוג חבר) כדי ללמוד על מצבים מעוררים בחייכם.

טיפול בגורמי לחץ: הואיל ולחץ נובע מעוררות של מערכת העצבים, כתגובה לפרשנות של אירוע כמעורר, הטיפול בגורמי הלחץ מתבצע בשלוש רמות – מניעה, מניעה שניונית והתערבות.

1. מניעה – היא הפחתת ההסתברות להגיע למצבים מעוררי דחק, שבהם יודע האדם מניסיונו שהוא נוטה לכעוס. ארגון סביבה, הקפדה על
    תזונה מאוזנת, שעות מנוחה, פעילות גופנית ותכנון סדר יום (רוטינה) – הם אמצעי מניעה טובים. אדם שמתכנן פעולות ונערך לאפשרות של
    התמודדות במצב מעורר, יכול לזהות מהר יותר את מקור המתח ולמצוא דרכי התמודדות יעילות. בהקשר זה גם הרפיה ותרגול נשימות נכון –
    יכולים לעזור להפחתת המתיחות הכללית. כחלק מתהליך המניעה רצוי לעבוד על תפקודי ניהול יעילים.

2. מניעה שניונית, מתייחסת לשלב בו אדם זיהה שהוא נכנס למצב לחץ. בעניין זה, נבקש לבצע הבחנה ברורה בין חרדה ללחץ. על אף שיש
    זיקה ביניהם, התייחסותינו אינה מתאימה ללחץ שנובע או מעורב בחרדה, אלא בהתייחסות ללחץ בלבד. בשלב זה אדם יכול באמצעות
    טכניקות של הרפיה ונשימה נכונה להרגיע את הגוף. נשימה נכונה, שמכונה נשימה סרעפתית – מפעילה את מערכת העצבים האחראית על
    הרפיית הגוף (מכונה מערכת פרא-סימפטית). 

3. טיפול לאחר אירוע - כדי להגיע לשלב זה, אדם חייב לבצע הערכה של המקרה לאחר שנרגע. לא ניתן לבצע תהליך זה בזמן שאתם סוערים.
    הבירור עוסק בזיהוי פרשנות הכרתית שתורמת להעלאת העוררות הגופנית. מאידך, ניתן לבחון דפוסי התמודדות לא יעילים מהתנסויות עבר
    שהחמירו את התפקוד. יצירת בנק תגובות אפשרי לעתיד, תרגול שלהם במצבים דומים אך לא מאיימים, מחזק את החוסן הכללי של האדם.
    בכך מאפשר התנהלות יעילה בעתיד בזמן האירוע המלחיץ – מכונה חוסן. שלב זה מוביל גם לעיבוד הכעס ברמה הקוגניטיבית – הפחתת
    פערים בין ציפיות ותוצאות.  
 

זיהוי פערים בין ציפיות לתוצאות
לאחר שאדם עבר אירוע בו כעס ונרגע, הוא יכול לגשת ולעסוק בתהליכי הפרשנות,שהובילו אותו לכעוס. בבואכם להתמודד עם זיהוי הפערים, עליכם לבדוק טריגרים ופערים בין ציפיות. תיהלוך הבירור הקוגניטיבי כולל שש שאלות לבירור עצמי:
  1. מה היה האירוע, ברמה העובדתית – נבדק באמצעות שאלות – מה קרה שם?, מה הפריע לי ?
  2. בירור נסיבות האירוע – מה אני יודע (ידע עובדתי) ומה אני חושב על האירוע – ובו אני מזהה טעויות חשיבה. רווחות 5 טעויות חשיבה:

     - מחשבת קיצון בדבר חייב או אסור.
     - מחשבות בדבר הנוראיות  שבמחשבת הקיצון.
     - הכללת יתר, בו התייחסות להכל או לא-כלום.
     - קפיצה למסקנות  על בסיס מידע חסר.
     - ייחוס סיבתיות מוגזם.
     3. מה אני מרגיש ביחס לאירוע. בירור המאפשר זיהוי קשת הרגשות שמתעוררים בה בעקבות החשיפה לאירוע או לתוצאות אפשריות שלו.
     4. איפה בגוף אני מרגיש אותו, וזאת כדי לזהות תהליך אורגני תומך או מאיץ של מצבים דומים.
     5. מה אני עשיתי עד היום במצבים אלו ?
     6. מה אפשר לעשות אחרת ?

בשאלות אילו ניתן ללמוד על תהליך ההערכה שהאדם מבצע למידע שמעורר אצלו תגובות של כעס.
השאלות יאפשרו לכם הרחבה של הידע האישי, מהם הגורמים המעוררים אצלכם כעס, ובאילו כלים ניתן להשתמש כדי לטפל בכך, באירועים חוזרים בעתיד. באמצעות התנסות מדורגת בשלבים אתם יכול להיערך לקראת אירועים מעוררי דחק, להתאמן בטכניקות של הרפיה והפחתת מתח בזמן האירוע ולבצע הערכה בונה לאחר התנסות באירוע מעורר.
באמצעות טכניקות של זיהוי מחשבות תובעניות ובניית מערך התנסויות ומחשבות אלטרנטיביות, אתם יכול ללמוד על דרכי התמודדות נוספות, ובכך להעשיר את כושר ההתמודדות שלכם באירועים דומים.
 
לסיכום, דנו במיידעון הנוכחי בגורמי הכעס ובדרכים בהם ניתן לעבוד איתו. חשוב לציין, כעס הוא רגש טבעי, ולכן אין טעם לנסות להכחיש או להילחם בו, אלא לזהות באילו מצבים בחייכם הוא מופיע, וכיצד לנהל אותו. יש מסורות שיציעו לכם כלים להכחידו. לדעתנו, לא ניתן להכחיד כעסים, זהו חלק מהוויה האנושית. אך בהחלט ניתן לנהל אותו ובכך לצמצם מהשפעותיו ההרסניות על מערכות יחסים.
 
      

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים