ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
29.3- עכו: הכנס הרפואי "למידה,לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן" (מושב רפואי)  |  29.3.17- עכו: הכנס השנתי "למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שבינהן"  |  
הערב הורכב משלושה חלקים:
1.    הרצאה – דברי מבוא והסברים כללים.
2.    הרצאה – הסתכלות אחרת על ADHD – דיון בסוגיה לקות או מתנה.
3.    שאלות-תשובות- מבחר שאלות מהקהל בנושאי ההרצאה ובנושאים אחרים.
להלן עיקר הדברים שנאמרו בהרצאה, ולאחריהן תשובות לשאלות מהקהל, כמובן תוך שמירת האנונימיות של השואלים.
 
מבוא כללי
דנו בהגדרה למונח קשב: קשב הינו מנגנון במוח שאחראי לווסת ולחלק את המשאבים והאנרגיה לתפקוד ולביצוע משימות.
 
הוסברה הפרעת קשב כתכונה קיצונית ותורשתית שאומרת מנקודות מבטו של בעל
התסמונת – "העולם מלא גירוים- אני רוצה לדעת הכל כאן, עכשיו ומהר". במילים אחרות
הוסברה הפרעת קשב 'כעיבוד מידע באינטליגנציה רגשית'. בצורה שלישית, הוגדרה התסמונת כהפרעת ויסות.
 
בעבר הייתה קיימת הבחנה בין ADD ל- ADHD, כיום (משנת 2000) אין עושים הבחנה ביניהם, כולם מוגדרים כ -  ADHDומפורטים תת-טיפוסים (הלא קשוב והמשולב). היות שמהות הבעיה בתסמונת הוא לקות הקשב ובה  מטפלים.  פורטו המאפיינים הקליניים, הקריטריונים הנדרשים לאבחון, מי רשאי לאבחן, תהליך אבחון נכון ושלכות יישומיות של האבחון.
 
דנו בקצרה (הואיל וזה נושא להרצאה בפני עצמה) בחשיבות הטיפול המשולב הכולל טיפול תרופתי, הדרכת הורים והדרכה התנהגותית לבעלי התסמונת. הוצעו דרכי שימוש נכון ברפואה משלימה ובשיטות התערבות משלימות.
 
התמודדות נכונה כוללת שלושה מרכיבים. הבסיס לכל התמודדות הוא ידע, עליו נבנית מערכת
תמיכה. שלושת המקורות למערכת תמיכה: משפחה, מורים וקבוצת השווים. חיוני ביותר הקשר
ויצירת רצף בין ההורים ובין בית הספר. בתוך המשפחה מערכת התמיכה נבנית באמצעות
'מנגנון פיקוח', המורכב מארבע גורמים: תקשורת , שיגור מערכת אמונות (סמכות הורית), יצירת
מעורבות ויצירת מחוייבות. המרכיב השלישי, הינו מרכיב מתהליך קבלה עצמית ומודעות.  
 
הסתכלות אחרת על ADHD
-  סוכמו עשר נקודות חולשה להפרעת קשב, וניתן לרכז אותן בכל הפעולות שבהן נדרש מהאדם רצף, סדר וארגון. הוצעו דרכי התמודדות לכל אחת מנקודות החולשה. הועלתה יכולת שהיא יתרון וחסרון אצל לקוי הקשב והיא קריאת מצבים חבריים. בעיקרון, יש להם קושי בקריאת קודים חברתיים ויצירת קשר ממושך עם זולתם, ואולם הליקוי נובע משימוש  לרעה (לרוב לא מודע) של בעל התסמונת, עם הרגישות הגבוהה שלו לסביבתו.
-   סוכמו תריסר נקודות עוצמה, שניתן לסכמן ככוחות שטמונים באינטליגנציה רגשית. בכלל זה שימוש נכון בקריאת קודים חברתיים ויצירת תקשורת. אלו פעילויות הדורשות קבלה עצמית ואימון שלהן והיכרות עם מגבלותיהן מספק לאדם יתרון על פני אחרים המעבדים מידע באופן קוגניטיבי. אימון עצמי מאפשר העצמה של האדם.
-  הוצגו 14 נקודות ודרכים להעצמת ילדים ומבוגרים לקויי קשב. (קיים באתר מידעון מורחב בנושא).
-  סיכמנו את ההרצאה בכך, שלקויי קשב לעולם לא יהיו כמו כולם. יש להם את הפוטנציאל להיות טובים מכולם או נחותים מכולם. תהליך של מודעות המחייב ידע, קבלה עצמית ופיתוח אמונה ביכולת לעשות/להשתנות – הם המפתח להתמודדות טובה עם התסמונת.
-  ההרצאה הסתיימה בתהייה "האם הפרעת קשב ריכוז, היא מתנה או לקות?", נושא שעימו המאזינים הלכו הביתה. ברור שאין הכרעה בנושא, אבל דעתי הובהרה בהרצאה, ואיש איש לעצמו ולביתו יעשה חושבים עם הידע שהועבר ועם התובנות הנובעות מהתבוננות אחרת על התופעה.
 

שאלות ותשובות
שאלה על מינון (נשאלו כמה שאלות על מינון, אתייחס באופן כללי)
המינון בריטלין נקבע על פי משקל הגוף, בילדים היחס הוא 0.3-0.6 מ"ג לקילו, למנה. בתכשירים ארוכי הטווח חשוב לעשות את ההמרה נכון (במידעון באתר קיימת טבלת המרה) המטרה לתת את המינון המינימאלי (למשקל הגוף) היוצר את ההשפעה האופטימאלית. חשוב להתאים מינון, כי חוסר איזון במינון (ודי בפער של 5 מ"ג למנה), כדי שיהיו לכך פוטנציאל לתופעות לוואי כמו- כאבים בידיים, כאבים ברגליים, קשיי הירדמות, ריבאונד, חולשה ותחושת "זומביות" תחת השפעה. בניגוד למיתוס- "זומביות" היא תוצאה של מינון נמוך
חשוב לציין שקביעת תכשיר ומינונו שמורים לרופא מומחה בלבד. 
מתי מומלץ לאבחן?
ההמלצה הרווחת בספרות היא לאבחן לפני גיל בית ספר, וזה כדי לאפשר לילד להרגיש הצלחה ותחושת ביטחון כבר באינטראקציה הראשונה שלו עם המושג בית ספר. לרוב, לא מתחילים טיפול בריטלין לפני גיל 5. לכן, זהו הגיל המינימאלי המומלץ לאבחון. אפשר לעקוב אחר מאפיינים המרמזים על הפרעת קשב, מגיל צעיר יותר ולהתייחס בהתארגנות ובהתייחסות אליו כבר מגיל צעיר יותר (מאמר בנושא קיים באתר)
מקורות מידע ברשת לגבי מסוכנתו של הריטלין
הרשת היא מקור מידע חשוב ונגיש בכל בית. עליכם לזכור כי הבקרה על המפורסם באינטרנט מוגבלת וכי באינטרנט מופץ גם מידע של בעלי אינטרס. לגבי כל מקור מידע שמגיע לידכם, חלה עליכם חובה לערוך בדיקה של מקור הידע. כלי טוב לאמינות הידע הוא המסגרת בה נערך המחקר והמקום בו פורסם ולא המחבר/החוקר. ישנם גורמים רבים בעלי אינטרס שיוצרים הפחדה אצל ההורים, ומציעים להם אלטרנטיביות שלא הוכחו בשום צורה- מדעית או מפה-לאוזן. יש אלטרנטיביות שממש יכולות לגרום נזק. הריטלין היא תרופה בטוחה לשימוש נחקרת מעל 50 שנה ולא ידוע על כל תופעות לטווח הארוך, שנגרמות כתוצאה מהשימוש מריטלין.  
מה ניתן לעשות עם ילד בעל ADHD, שנוטה להציק?
ילד "מציקן" הוא ילד שרע לו. לילד יש 3 אפשרויות להתמודד עם קושי ביצירת קשר – דרך "הילד המסכן" דרך ה"ילד הרע" או דרך "הילד התורם". הנטייה להציק, יכולה לנבוע משתי הצורות – ילד רע או ילד תורם, שלא יודע איך לעשות זאת. ההתמודדות עם זה מחייבת קבלה עצמית, ורק אח"כ שיפור מיומנויות תקשורת ואימון על קריאת מצבים חברתיים. בהדרכה או טיפול התנהגותי קצר!! אפשר לסייע גם במישור המקצועי לילד להתגבר על חששותיו.
איך יודעים האם הרופא מומחה להפרעות קשב?
מבחינה חוקית אבחון קשב וריכוז היא אבחנה רפואית. תחומי רפואה שהוסמכו לאבחן על פי חוק הם רופא פסיכיאטר, רופא נוירולוג ורופא התפתחותי-בילדים עד גיל 9. אולם לא כל פסיכיאטר או נוירולוג בקיעים בנושא של הפרעות קשב. לכן, חשוב לברר ממטופלים, דרך פורמי תמיכה או קבוצות תמיכה לגבי גורם רפואי מוכר שמוסמך לאבחן הפרעות קשב וגם מבין בזה.
מהי בדיקת טובה?
בדיקות TOVA היא בדיקה ממוחשבת הבודקת  תפקודי קשב ממושך. הבדיקה היא חלק מאבחון כולל להפרעת קשב וריכוז (הבדיקה לבדה אינה מספיקה על מנת לאשר/לשלול נוכחות של הפרעת קשב).
הבדיקה כוללת פעולה משעממת שנמשכת 20 דקות. במהלכה מופיע ריבוע לבן במרכז המסך, ולסירוגין מהבהב ריבוע שחור בחלקו העליון או בחלקו התחתון של הריבוע הלבן. הנבדק מתבקש ללחוץ על כפתור בכל פעם שהריבוע השחור הופיע למעלה.  את הבדיקה יש לערוך בשעות הבוקר, כדי שזמן הבדיקה יהיה חופף לזמן פעילות הילד במוסד חינוכי.   
 הבדיקה מורכבת מ-3 שלבים:
  1. שלב ראשון – הכרות עם הבדיקה ולאחריה עבודה של 20 דק'.
  2. שלב שני – לקיחת תרופה שנקבעה ע"י הרופא (לרוב ריטלין), שהותאמה לו. הפסקה של שעה וחצי בערך.
  3. שלב שלישי – חזרה על העבודה שנעשתה בשלב הראשון.
 
יש חשיבות מרובה לכל השלבים, תוצאות השלב בראשון והשלישי מאפשרים לרופא לבדוק את השפעת התרופה על התפקוד של הילד/המבוגר. ובעקיפין לחזק את האבחנה הקלינית של לקות קשב.
למנתח מיומן, הTOVA מספקת מדד אובייקטיבי נוסף למהלך האיבחון. חשוב לזכור, בדיקת TOVA לבדה חסרת משמעות כמעט ללא הבדיקה הקלינית. מערך איבחון נכון, כולל את הבדיקה במסגרת מערך מלא הכולל: בדיקה קלינית, הערכת עולמו הרגשי של הנבדק, שאלוני דיווח והבדיקה הממוחשבת.
האם יהיו הדרכות לבתי ספר בנושא הפרעות קשב וריכוז?
ניתן לארגן הדרכות לבתי הספר מטעם ההורה של הילד בעל הפרעת הקשב או מטעם בית הספר. 
 
במהלך ההרצאה נשאלו שאלות נוספות, אותן בחרתי לא להציג על מנת את לחשוף את השואל.
 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים