התמודדות חברתית של ילדים לקויי קשב
כדי לקשור בין שתי תופעות- ADHD והתנהגות חברתית, אציג בקצרה מספר נקודות, תוך הדגשת המהות של מנגנון הקשב.
הפרעת קשב היא תכונה תורשתית וקיצונית. ההפרעה מאופיינת בפרשנות נוירו-פסיכולוגית של המוח את הגירויים השונים הנקלטים דרך מערכת החישה של האדם (חמשת החושים). הפרעת קשב מאופיינת בפרשנות שאינה תואמת את עוצמת הגירוי, ההקשר והתדירות של הגירוי. אי לכך, לקויי קשב נוטים לפרש גירויים בצורה לא נכונה. תהליך הפרשנות קשור בתפקוד מוחי מעט שונה בקרב לקויי הקשב, לרבות באונה המצחית במוח.
התנהגות חברתית זו התנהגות, שנלמדת בהקשר בין היחיד לזולתו. התנהגות חברתית תמיד מופיעה בהקשר. כל אחת משתי התופעות עומדות בפני עצמן ויש הלימה ביניהן. מתוך הבנה של חמשת צירי ההתפתחות- הפיזי-מוטורי, שפתי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי – מהלך ההתפתחות אצל וולד לקוי קשב בהכרח שונה מהתפתחותו של וולד, בשל היותו נולד עם מזג הדורש ויסות אחר של תקשורת.
הבנת ההתפתחות החברתית נעשית באמצעות מודל האקולוגי של הילד, והוא קבע שהתנהגות של הילד מופיע בהקשר. ההקשר הראשוני בו מופיע בין הילד ומעניקיו הראשונים, לרוב ההורים – דרך היקשרות. כאשר הילד יוצא למסגרת גנית הוא פוגש דרך ההתנהגות גם את דמות המורה/גננת וגם את קבוצת השווים (חבריו לכיתה/לגן/לשכונה), שבין שתי המסגרות יש הלימה מהותית. רוב החברים של הילד הם גם מהגן/כיתה שלו. כדי לנתח את ההתנהגות של הילד, ובכלל זה התנהגותו החברתית, יש לזהות את אופן הקשרים של הילד עם ארבעת המרכיבים, ודרך ניתוח ההתנהגות שלו, ניתן לעבוד באופן משולב על שיפור התפקוד ההתנהגותי בתחומים שונים.
מה משפיע על ההתפתחות החברתית ?
קיימים מספר מאפיינים שמשפיעים על ההתפתחות החברתית, ובכלל זה – תקינות בהתפתחות בארבעת הצירים האחרים:
מזג ותורשה- מרכיבים מולדים.
היקשרות ראשונית.
התפתחות התפקודים הניהולים.
קריאה של קודים חברתיים ובקרת התנהגות, כפועל יוצא.
דילמות חברתיות שכיחות
בדידות חברתית - הגורמים התורמים לתחושה הם: הסטיגמטיות (דיעות קדומות) שבלקות, האשמה, העמידות הנמוכה בפני תיוג, ניתוקים ברצף המחשבה , נתק בין המחשבה וההתנהגות, התנהגות בלתי תואמת.
התמודדות עם אלו כוללת אבחון מוקדם, הדרכת הסביבה החינוכית, עבודה קוגניטיבית-התנהגותית על תפקודים ניהולים, העצמה דרך תפקיד משמעותי במסגרת הגן או הכיתה. בנוסף, מומלץ להגדיל את המסגרת החברתית אחרי הצהרים, באמצעות חוגים. הומלץ למצוא קבוצת שווים של ילדים לקוי קשב אחרים, שם גם להורים וגם לילדים יהיה קל יותר. ניתן למצוא מסגרות כאלה דרך סדנאות הורים, מגיל 10 גם סדנאות לכישורים חברתיים (עד גיל 10 מחקרים הראו כי סדנאות אלו אינן יעילות).
היפגעות הרגשית מילדים אחרים - רואים שילדים לקויי קשב רגישים יותר ולכן נפגעים מהר יותר. כפועל יוצא, לעיתים הם מהווים מושא לתיוג ולהצקות מילדים אחרים. הקושי נובע מתיוג ואשמה, מחסך במיומנויות חברתיות, ויסות רגשי לקוי ותפקודים ניהולים לקויים.
הפתרון, הדרכת המשפחה לחיזוק החוסן של הילד מפני תיוג, דה-סנסיטיזציה רגשית ( לאמן את הילד בבית לעמוד בפני הקנטות, ללמדו ולאמנו בעכבת התגובה ובפיתוח תת רגישות לדברים שמעליבים אותו- דבר זה יש לערוך בליווי הדרכתי של מטפל), שיפור תפקודים ניהוליים. במידת הצורך ניתן לבחון טיפול רגשי להפחתת הרגישות והעלאת הדימוי העצמי.
הצקות לילדים אחרים - דבר זה מהווה את אחד המאפיינים של מרכיב ההיפראקטיביות. התופעה קשורה בויסות תחושתי, ויסות מוטורי, צורך להיות בקשר עם ילדים אחרים, ללא הכלים המתאימים לעשות כן.
הפתרונות לטיפול בקשיים אלו הוא מעבר להמלצה לכיסוי תרופתי מלא (עפ"י המלצת והשגחת רופא מומחה), הדרכת הילד, הדרכת הסביבה לסובלנות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ובו מתן כלים ליצירת קשר, שילוב בחוגים בהם נדרשת שליטה בתנועה (קראטה קפוארה... ), מגיל 10 גם סדנאות לכישורים חברתיים (עד גיל 10 מחקרים הראו כי סדנאות אלו אינן יעילות).
נטיה לאלימות - ילדים לקוי קשב מסתבכים יותר בבעיות אלימות, למה ? – ראשית יש לזכור שאלימות זו שפה שנלמדת בהקשר. בעיות אלימות של לקוי קשב נובעות לעיתים מסקרנות, אימפולסיביות וחיפוש ריגושים – יש להם נטייה יותר מאחרים להגיע למקום בו מתרחשת קטטה (לרוב כצופים). בנוסף לכך תורמים גם המאפיינים של – תסכול, דימוי עצמי נמוך, חסך במיומנויות חברתיות, רצון להציג עצמו כילד רע במקום טיפש, פגיעה רגשית.
הפתרונות לטיפול בקשיים אלו הוא מעבר להמלצה לכיסוי תרופתי מלא (עפ"י המלצת והשגחת רופא מומחה), לעיתים במידה שהאימפולסיביות קיצונית ניתן להיוועץ עם הרופא לגבי כיסוי תרופתי גם לעניין זה. בנוסף, הדרכת הורים והדרכת הילד נדרש ניתוח התנהגות ובניית תוכנית כוללת לבית ובית הספר בעניין זה. כמו כן, ניתן לבצע עבודה על תפקודים ניהולים והעצמת הילד – מתוך רציונל שחיזוק הביטחון העצמי יבנה אצלו משמעות חיובית ויפחית את הצורך במצגת שווא של ילד רע. ניתן לשלב את הילד בחוגים של אומנויות לחימה, אקסטרים והישרדות – אלו יסייעו במתן פורקן לאנרגיה ומצד שני, דרך אומנויות הלחימה ניתן להגיע לוויסות של התנועה. מגיל 10 גם סדנאות לכישורים חברתיים (עד גיל 10 מחקרים הראו כי סדנאות אלו אינן יעילות).
לפני סיום, יש לציין מספר אבחנות נוספות הקשורות להתנהגות חברתית לקויה שמחייבת התייחסות מיוחדת. אבחנות אלו נלוות להפרעת הקשב או מופיעות לבדן – לקות בויסות תחושתי, לקות בקואורדינציה, לקות למידה בלתי-מילולית, חרדה (ובכלל זה חרדה חברתית), הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD) וטורט.
לסיכום, בהפרעת קשב ההתפתחות של הילד בעל ההפרעה שונה, ולכן התפקודים משתנים. מרבית הילדים בעלי הפרעת קשב הינם גם בעלי בעיות חברתיות, במיוחד למאובחנים בטיפוס המשולב (עם היפראקטיביות). אבחון מוקדם, טיפול והדרכת הסביבה הם המפתחות להתמודדות מושכלת עם הפרעת קשב אצל הילד, ובכך אנו תורמים לתפקודו מול קבוצת השווים (קבוצת בני הגיל). |
