זיהיתי קושי, בעיה, שונות – מה עושים ?                                                                                                          גרסת הדפסה

קראו את המידע שלפניכם. אלו הנחיות שיובילו אתכם בדרך הנכונה. כמובן, שיש באפשרותכם להעזר במנהל מקרה.

שלב א':
אספו מידע רב ככל שתוכלו. ערכו תצפית על הילד במשך 8 ימים (מומלץ מיום שני ועד שלישי שאחריו, על מנת לכלול את יום השבת והחזרה לבי"ס לאחר חופש). התבוננו על הילד במצבים שונים ובמסגרות שונות (שינה, אכילה, קימה, בית ספר וכד'). מומלץ לנסות ולברר מגורמים שונים הבאים במגע עם הילד (מורים, קרובי משפחה, בני דודים) על דעתם לגבי הילד.

שלב ב':
פנה לרופא המשפחה והתחל מביצוע בדיקה קלינית-רפואית כללית של הילד, ניתן להיעזר גם בבדיקות דם. לאחר שנשללו בעיות או שטיפול בהם לא גרם לשינוי המצב, כדאי לבצע בדיקת שמיעה, בדיקת ראיה (אצל אופטומטריסט) ובדיקת מיקוד ראיה (אורתרפיסט או אופטומטריסט העורך בדיקה זו).

שלב ג':
השלב הבא הוא אבחון הפרעות קשב. אבחון הפרעות קשב נכון חייב לכלול בדיקה קלינית של המטופל והערכת עולמו הרגשי. אבחון נכון כולל חמישה מרכיבים (תקנות משרד הבריאות):

1. בדיקה קלינית: בדיקה של הרופא (פסיכיאטר/נוירולוג/רופא התפתחותי (ילדים עד גיל 9).
בבדיקה הקלינית בוחן הרופא את מצבו הקליני של המטופל, לוקח מאפיינים שהמשפחה והילד מספרים, מסתכל על תפקוד והתנהגות הילד. לבדיקה הקלינית חשיבות רבה מאוד.

2. שאלוני הערכה: סדרת שאלונים, הניתנים להורים ולמורים. השכיח ביותר הוא הקונרס.

3. בדיקה ממוחשבת/ ניטור איטי: מרבית המאבחנים עושים שימוש גם בבדיקה ממוחשבת, המוכרת ביותר היא ה- TOVA. בדיקת ה-TOVA, נותנת לרופא מדד נוסף לתפקוד מרכיבי הקשב של הילד.
אין חובה לעשות שימוש בבדיקה זו, אולם שימוש בה יכול להראות יעילות הטיפול התרופתי.
לחילופין, יש רופאים שבוחרים לבדוק את השפעת התרופה בהליך של ניטור איטי, לפיו מתחילים במינון מסויים וכל תקופת זמן מוגדרת מעלים את המינון של התכשיר. לאחר מכן, נערכת השוואה של מצב הילד בכל אחד מהמינונים. 

4. הערכה רגשית של הילד: חלק חשוב מאוד באבחון. תפקידו להעריך את עולמו הרגשי של הילד, רגשותיו לגבי עצמו, דימוי עצמי וקיומן של הפרעות רגשיות אחרות (דיכאון וכד').

5. סיכום והמלצות: סיכום הערכה הקלינית וההמלצות להתערבות.

שילוב ארבעת מרכיבי האבחנה (1-4), בהם נמצאו מאפיינים להפרעת קשב ונשללו בעיות אחרות הדומות להפרעת קשב, מחזק מאוד את מהימנות האבחון.
לא ניתן לאבחן רק על סמך בדיקת TOVA, החשיבות הרבה ביותר מכוונת לבדיקה הקלינית (יש מאבחנים שאף לא עושים כלל שימוש בבדיקה הממוחשבת, אלא באמצעים אחרים).

מכוננו עומד בתקנות המחמירות משרד הבריאות, לקריאת ההליך האבחוני במכוננו קראו באבחון להפרעות קשב וריכוז (ADHD/ADD). 

לפניכם תרשים המתאר את ההליך האבחוני, בליווי מנהל מקרה(במסגרת הכחולה מודגשים חלקי האבחון הנדרשים לפי תקנות משרד הבריאות):

אם לאחר אבחנה זו, ותחילת טיפול מקיף (עיין במידעון בנושא), עדיין מופיעים קשיי למידה ספציפיים, מומלץ לערוך אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי, כדי להעריך ולבחון לקויות למידה ספציפיות. חשוב לזכור, כי התאמות למשרד החינוך ניתנות על סמך אבחון דידקטי/משולב ויש לחדשן כל מספר שנים. לעומת זאת, אבחון לנוכחות הפרעת קשב נערך פעם בחיים ואין צורך לחדשו.

בהצלחה