ד"ר קשב
         
      המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
      אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
      הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
      בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
      טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
29.3- עכו: הכנס הרפואי "למידה,לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן" (מושב רפואי)  |  29.3.17- עכו: הכנס השנתי "למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שבינהן"  |  









תקצירי ההרצאות
 

הפרעת קשב והיפראקטיביות / ד"ר איריס מנור
תיאור כללי:
הפרעת קשב, והיפראקטיביות, מוכרת בשמה הלועזי Attention deficit and hyperactivity impulsivity disorder, ובקיצור הקליני- ADHD. ההפרעה מסווגת ומוכרת בספרות הרפואית הפסיכיאטרית תחת קבוצה של הפרעות שליטה בהתנהגות.
ההפרעה מורכבת מגרעין אורגני, סביבו מתפתחות עם השנים שכבות של תגובותפסיכולוגיות וחברתיות, שהן היוצרות בסופו של דבר את המבנה השלם של ההפרעה.לכן, הפרעת הקשב, גם אם "עוצמתה האורגנית" תהיהזהה בשני ילדים, תתבטא בשניהם באופן שונה לחלוטין בהתאם ליתר תכונותיהם ולסביבההמקיפה אותם.
תיאור קליני:
ההפרעה מסווגת באמות מידה רפואיות, ולאבחנתה נדרש אבחון רפואי. על פי נוהלי משרד הבריאות – אבחון קשב מחייב 3 רכיבים: בדיקת קלינית-רפואית, הערכה רגשית ושאלוני דיווח. ניתן להסתייע בבדיקות אובייקטיביות לחיזוק הבחנה ובחינת דרכי טיפול (כמו בדיקת TOVA ). במסגרת האבחון בודק הרופא המאבחן התאמה לשתי קטגוריות של תסמינים – רכיב תת-קשב ורכיב היפראקטיבי-אימפולסיבי. במסגרת האבחון בוחן הרופא גם דרכי טיפול.
טיפול:
הטיפול המומלץ בהפרעות קשב, הינו משולב,.. וכולל הדרכת הורים וילד ולצד זה טיפול תרופתי. התרופה השכיחה ביותר בארץ היא מטילפנידאט (הריטלין),והיא יעילה בכ- 85% מהמקרים.
לסיכום, הפרעת קשב היא תכונה קיצונית-תורשתית המשליכה על תפקודי רצף, סדר וארגון. אבחון מוקדם והתערבות מותאמת ונכונה, יכולים לשפר את איכות חייו של הסובל ממנה, וללמדו לעשות שימוש במשבים הגלומים בה.

אני שונה – אני חריג ??? – איך ילדים טובים מתנהגים (לפעמים) רע / ד"ר גיל מאור
הפרעת קשב וריכוז עלתה בשנים האחרונות למודעות ציבורית נרחבת. רבות נכתב על התסמינים, הקשיים, האבחון והטיפול, אך מעט מאוד נכתב על החוויה שנקראת הפרעת קשב מנקודת מבטו של הילד. 

הפרעת קשב היא אורגנית, לא ניתן לראות או למדוד אותה באמצעים חד משמעיים, אלא יש צורך להסתמך על המופע ההתנהגותי שהוא תיאור סימפטומטי (תיאור קשיים) של התפקוד. תיאור הקשיים שהילד מציג אינם הבעיה עצמה, אלא הפיצוי של הגוף לקשיים הנובעים מתת הקשב שהמוח שרוי בו. הפיצוי יכול להתבטא בארבעה אופנים: ניתוק (קשיים ברצף וסדר), אימפולסיביות, היפראקטיביות וחיפוש ריגושים – ארבעתם מיוצגים בתמונה הקלינית שמאפשרת אבחנה של ההפרעה. אמקד את הדיון בארבעת הנקודות המהותיות ביותר שעולות במפגשיי כמטפל בילדים ונוער בעלי הפרעת קשב:

1. לקות שקופה – ככזו גם הילד בעל הפרעת קשב לא רואה אותה ולא מרגיש את השלכותיה. הואיל ואין לילד נקודת השוואה, אלא רק תחושותיו שלו,
    קשה לו לדעת מתי הוא מאבד ריכוז, ובמיוחד מתי הוא מאבד את יעילותו. היותה שקופה אינה מאפשר לאדם לנתר (להשוות ולבדוק) את תגובותיו כלפי
    הסביבה, ולרוב הוא לומד להגיב לסביבה מתוך התגובה של הסביבה אליו. שלרוב מתבטאת בכעס, ודרישות ממנו להירגע ולהפסיק.

2. חיים בצל חווית הפספוס -  מוסחות ואימפולסיביות מאפיינת את רוב לקויי הקשב, הם קולטים כל מה שקורה סביבם, אך ביעילות נמוכה. התוצאה – הילד
    חשוף למידע רב, דבר שמאלץ אותו להגיב לחלקי מידע, ולכן לעיתים קרובות, הפועל היוצא של מצב זה  הוא תגובות שאינן מותאמות לסיטואציה – בעוצמה,
    במקום או בזמן. לאנשים הנמצאים בסביבת לקויי קשב, סיטואציות כגון: "קראנו לו 20 פעם והוא לא שמע", שכחה של אירוע חשוב, חוסר שימת לב 
    לשינויים,איבוד חפצים חשובים הינם חלק שבשגרה. סיטואציות אלו גורמות לתגובות מוכרות וידועות מהסביבה, כאלו שכל לקויי קשב זוכה להן לפחות מספר
    פעמים ביום: "איך כולם שמעו ורק אתה לא?", "כמה פעמים צריך להגיד לך?" או "אם זה היה מחשב או טלוויזיה בטוח לא היית שוכח?" –  משפטים   
    שלעיתים קרובות מובילים להתפרצות זועמת "מה אתם רוצים ממני?" או להסתגרות ואף לסוג של בריחה.
   
    בנוסף לכך, המציאות היומיומית של לקוי הקשב היא לחיות בתחושה של "אולי לא שמעתי נכון", "אולי התבלבלתי וזה לא עכשיו", "אולי לא הבנתי נכון".
    כך קורה שגם ביום שהילד יודע וזוכר כי הוא מגיע לטיול, מקנן בו הספק שאולי הוא (שוב) לא שמע/זכר נכון.
    תחושת חוסר הוודאות, גורמת למצוקה כה גדולה, עד שלעיתים הילד מעדיף להימנע מהפעילות כלל, עד כדי תופעות פסיכוסומטיות או התנגדות נחרצת
    לפעילות המובילה לבניית סיפור מוגזם וקיצוני. לחילופין, או לחילופין תחושת הפספוס, של –  דברים קורים סביבי ואני לא שם לב אליהם - מלווה בתהליכי
    פיצוי המושכים לשני כיוונים מנוגדים.האחד, "לזרוק ולזרום" –  מהלך שמביא לעבודה ללא תכנון או לפרפקציוניזם – מהלך שמביא לאיטיות בתפקוד וניסיון
    להימנע טעויות.

3. סלקטיביות – ללקויי הקשב תנודתיות תפקודית גבוהה מאוד, לעיתים ניתן לראות פער קיצוני בתפקוד ביום אחד.
    ההשלכות על תכונה זו מתבטאות בקושי של הילד לנבא את יעילותו ותפקודו. פעמים רבות יוצא הילד בהרגשה שעשה עבודה נהדרת (לדוגמא במבחן)   
    וכשהמשוב (ציון) שמקבל אינו עומד בציפיותיו, הוא כועס ולא מבין איך זה קרה.התנודתיות היא זו שמקשה עליו לתכנן בצורה יעילה את סדר היום. בני נוער 
    רבים העובדים איתי, שולחים לי מידי ערב תוכניות עבודה מעולות לביצוע שותף של משימות שתכננו, ולמחרת בערב הם שולחים בעצב: "לא הצלחתי
    כי......"  לרוב אין הסבר מדויק, פשוט – "זה לא היה זה. הזמן ברח לי..." בעיית הסלקטיביות משפיעה על תכנון הזמן ותכנון המשימות שהילד או הנער
    קובעים לעצמו (או שנקבעים ביחד עם ההורים). חוסר היכולת לשים את האצבע על מקור הבעיה, גורם לתסכול רב לילד למבוגרים הסובבים אותו ולחיכוכים
    לא מעטים ביניהם.

4. חווית הדחיה –  בשנים האחרונות אני עוסק במחקר גדול מאוד ובו בוחן את חווית הדחייה והשייכות של ילדים ונערים לקוי קשב בבית, בביה"ס ובקרב
    החברים. מסתבר שכמט 80% מלקויי הקשב חשים דחויים בכל המסגרות. מרגישים שפחות יעדיפו לתכנן איתם, ופחות אפשר לסמוך עליהם, שהם
    מאכזבים את הוריהם, שצועקים עליהם יותר. 65% מהילדים והנערים לקויי הקשב חשים שההורים והמרים לא מבינים אותם. 40% מאמינים שלעולם לא
    יבינו אותם...

ארבעת הנקודות אמורות לסייע להורים ולמורים לקבל אותם כפי שהם. הביטחון של הילדים ביכולותיהם הוא הרכיב המהותי ביותר להעצמה אישית בגיל ההתבגרות.



 

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים