ד"ר קשב
         
המרכז לפרט, למשפחה ולאיש המקצוע
אבחון, טיפול, הדרכה ואימון
הפרעות קשב והתנהגות, תפקודי למידה וקשיים רגשיים-פסיכולוגיים
 
בהנהלת ד"ר גיל מאור  ופנינה מאור (M.A)
טל: 072-2309810       טל נייד: 052-6348562       פקס: 072-2306348
דצמבר 2014 - לימודי תעודה - הכשרת מנהלי מקרה לתמיכה באנשים בעלי הפרעת קשב  |  
אבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD/ADD)
 איך מתחילים לאבחן הפרעת קשב אצל מבוגרים?
 יש לי ילד בן 3, אני חושדת שיש לו הפרעת קשב, מאיזה גיל אפשר להתחיל לאבחן?
 האם אני יכול לאבחן הפרעת קשב עם בדיקת BRC במקום בדיקת TOVA?
 מה ההבדל בין הפרעת קשב על רקע רגשי לבין הפרעת קשב על רקע אורגני?
 מדוע לא מאבחנים באמצעות בדיקת TOVA?
 מהו סדר האבחון הנכון, כשיש חשד להפרעת קשב ולקויות למידה?
 אם ה TOVA הראשונה תקינה, למה לעשות את החלק השני ?
 באיזה גיל מתחילים לאבחן?
 יש לי הרגשה שבחלק השני של בדיקת ה-TOVA, הייתה החמרה (תוצאות נקבל בדואר). מה זה אומר?
 חושדת שלבני הפרעת קשב, ממה להתחיל? אבחון דידקטי? נוירולוג?

מספר עמודים: 2
 1  2    הבא   

איך מתחילים לאבחן הפרעת קשב אצל מבוגרים?

ההליך האבחוני אצל מבוגרים פשוט יותר מאשר אצל ילדים.

למרות שכיום עדיין אין הנחיות מטעם משרד הבריאות לאבחון מבוגרים, זהו ההליך המומלץ:

א. פניה לרופא המשפחה וביצוע בדיקה קלינית-רפואית כללית, ניתן להיעזר גם בבדיקות דם. לאחר
    שנשללו בעיות או שטיפול בהם לא גרם לשינוי המצב, כדאי לבצע בדיקת שמיעה, בדיקת ראיה
    (אצל אופטומטריסט) ובדיקת מיקוד ראיה (אורתרפיסט או אופטומטריסט העורך בדיקה זו).
ב. השלב הבא הוא אבחון הפרעות קשב. אבחון הפרעות קשב נכון חייב לכלול בדיקה קלינית של
    המטופל והערכת עולמו 
הרגשי. אבחון נכון כולל חמישה מרכיבים:
    1. בדיקה קלינית: בדיקה של הרופא (פסיכיאטר/נוירולוג).
    2. שאלוני הערכה.
    3. בדיקה ממוחשבת: מרבית המאבחנים עושים שימוש גם בבדיקה ממוחשבת, המוכרת ביותר
        היא ה- TOVA. בדיקת ה-  TOVA, נותנת לרופא מדד נוסף לתפקוד מרכיבי הקשב אין חובה
        לעשות שימוש בבדיקה זו, אולם שימוש בה יכול להראות יעילות הטיפול התרופתי.
    4. הערכה רגשית: מומלץ לערוך, אם הבדיקה הקלינית נערכת ע"י נוירולוג (אין צורך אם נערכה 
         ע"י פסיכיאטר).
    5. סיכום והמלצות: סיכום הערכה הקלינית וההמלצות להתערבות.

שילוב ארבעת מרכיבי האבחנה (1-4), בהם נמצאו מאפיינים להפרעת קשב ונשללו בעיות אחרות
הדומות להפרעת קשב, מחזק מאוד את מהימנות האבחון.
לא ניתן לאבחן רק על סמך בדיקת TOVA, החשיבות הרבה ביותר מכוונת לבדיקה הקלינית (יש
מאבחנים שאף לא עושים כלל שימוש בבדיקה הממוחשבת, אלא באמצעים אחרים).

שאלת איך מתחילים, לכן עניתי, אך הייתי רוצה לומר עוד מספר דברים שיעזרו לך:
בד"כ מבוגרים שלא אובחנו עד גיל הבגרות, לא ניגשים בבגרות לאבחון, אלא אם הם חושבים שיש צורך
בטיפול תרופתי. למה?
א. עלות האבחון יקר.
ב. לא צריכים אישור כתוב לכך שיש להם הפרעת קשב - הרי פיסת הנייר לא תעזור להם בחיים.
ג. כאשר מחפשים שיפור באיכות החיים - ההמלצה היא להדרכה ייעודית להפרעות קשב, הדרכה זו
   מלמדת כיצד לנצל את הכוחות והצדדים החיוביים של הפרעת הקשב (כפי שהם באים לידי ביטוי
   אצלך), על מנת לעקוף או לפצות על הקשיים.

אבל......

מתי כן צריך אבחון?
במקרה הקל (הכל יחסי כמובן) סטודנט שחש שיש לו הפרעת קשב ומרגיש שנזקק לטיפול תרופתי על
מנת ללמוד בצורה יעילה ולהתרכז בשיעורים או מבוגר שמרגיש שחוסר היכולת להיות מרוכז/מאורגן....
פוגע לו באיכות חיים.
במקרה הקשה יותר (שוב יחסי) אם מדובר על מבוגר שלא מצליח להשתלב או להחזיק בעבודה, קושי
ביצירת או תחזוקת קשרים זוגיים, ללא כיוון....

בכל מקרה, בין אם צריך אבחון ובין אם לא, הדרכה היא דבר מומלץ.
עכשיו, אם את/ה עומד/ת לפני לימודים באוניברסיטה / מכללה זה כבר סיפור אחר........................
כי אז האבחון להפרעות קשב לא תמיד מספיק.


Up

יש לי ילד בן 3, אני חושדת שיש לו הפרעת קשב, מאיזה גיל אפשר להתחיל לאבחן?
אבחון מסודר להפרעת קשב וריכוז נערך החל מגיל 5.

מאפיינים ראשונים להפרעת קשב קיימים כבר בשנת החיים הראשונה, בעיקר בנושאים של ויסות (חום,
תנועה, שינה, רעב, חישה ...), בהמשך יכולים להופיע ריתמוסים ביולוגים של התפתחות (כמו שפה,
מוטוריקה וכדומה). אם אתם חשים, שמשהו אינו כשורה וילדך קטן מגיל 5, ניתן לפנות למרפאות
להתפתחות הילד (בסבסוד מלא) ולהתחיל במספר דברים, עוד טרם האיבחון הרשמי להפרעת קשב וריכוז.

ניתן לקרוא עוד על המאפיינים של הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך - במאמר הבא (לחץ כאן).


Up

האם אני יכול לאבחן הפרעת קשב עם בדיקת BRC במקום בדיקת TOVA?
על מנת לאבחן הפרעת קשב וריכוז, יש לגשת לנוירולוג/פסיכיאטר המומחה לנושא זה ולערוך אבחון
מקיף. שתי הבדיקות אינן מהוות תחליף לאבחון מלא.

מבחן BRC:
מבחן BRC הוא מבחן סריקה נירופסיכולוגי ראשוני, מבחן שמטרתו היא סקר לקויות. כלומר, במצב
של ריבוי לקויות נוהגים לשלוח למבחן זה על מנת לערוך מיפוי ראשוני של הקשיים מהם סובל הפרט
ובעקבותיהם להמליץ על המשך אבחון ו/או טיפול.
לצערנו, נכון לרגע זה עדיין אין למבחן זה דרגות נורמה מקובלות לגבי הפרעות קשב.

מבחן TOVA :
מבחן TOVA הוא מבחן מתוך מערך אבחון כולל של הפרעת קשב וריכוז. המבחן בודק האם האדם
מגיב לריטלין ומהו המינון לו נזקק הנבדק. מאבחן מיומן יכול לעשות שימוש במבחן זה, לחיזוק אבחנה.
בכל מקרה, מבחן טובה או BRC אינם מהווים אבחון להפרעת קשב.

כדי לדעת יותר על הליך אבחוני תקין - לחץ כאן.

Up

מה ההבדל בין הפרעת קשב על רקע רגשי לבין הפרעת קשב על רקע אורגני?
הקשב הוא מנגנון מוחי, שאחראי להקצות את כל משאבי הגוף לתפקוד ולביצוע משימות. כל ליקוי
בהקצאת המשאבים או חלוקת המשאבים מהווה פגיעה בקשב ולה השלכות תפקודיות.

לקות קשב על רקע אורגני היא תוצאה של בעיה אורגנית - המוח מפריש דופמין האמור לעבור מתא לתא,
אך במצב של לקות קשב על רקע אורגני, קיימת ספיגה מהירה מידי של הדופמין בחזרה לשדר העצב.
הספיגה המהירה גורמת לכך, שלא עובר מספיק דופמין מתא לתא. הריטלין נכנס לתא ומונע את הספיגה
של הדופמין, במקום שהתא ישאב דופמין הוא שואב את הריטלין.

בהפרעת קשב שמקורה ריגשי, יכולות להיות מגוון בעיות שהפגיעה בקשב היא התוצאה ולא הגורם.
לחץ, דיכאון, שינה, חרדה ... אלו מעט מהבעיות שיכולות לגרום לפגיעה בקשב. הריטלין בהיותו מעורר
יכול להשפיע גם על פגיעות כתוצאה ממקור ריגשי, בעיקר על שינה ומצב רוח (בצורה קלה) אבל
השינוי לא יהיה מובהק כמו במצב של הפרעת קשב אורגנית. בפגיעות בקשב ממקור חרדה או
מתח לריטלין לא תהיה השפעה על הקשב.

לכן חשובה מאוד הבדיקה הקלינית של הלקוח ע"י רופא מומחה.


Up

מדוע לא מאבחנים באמצעות בדיקת TOVA?
מטרתה של בדיקת ה-TOVA הוא מוגדרת, לבדוק האם אדם מגיב לתכשיר הנבדק (לרוב ריטלין). ניתן בעזרתה להגיע למינון האופטימלי המתאים לאדם.
למרות שהבדיקה מהימנה ביותר, זהו תפקידה היא אינה תחליף למערך אבחון כולל עפ"י הקריטריונים של משרד הבריאות לעניין זה .

Up

מהו סדר האבחון הנכון, כשיש חשד להפרעת קשב ולקויות למידה?
הואיל והקשב הוא המרכיב הבסיסי בכל תפקודי החשיבה והלמידה, כשיש חשד ללקות קשב המשולבת עם לקות למידה, מתחילים מחיפוש אחר ממצאים אורגנים (שמיעה, מיקוד ראיה, בדיקות דם), איבחון קשב וריכוז מלא, איבחון דידקטי/פסיכןדידקטי. לא רצוי לבצע איבחון דידקטי לפני שמטפלים בקשב.
לעיתים, נערך אבחון פסיכו-דידקטי המחשיד הפרעת קשב. בנסיבות בהם קודם נערך אבחון זה, רצוי במידת האפשר לעצור את האיבחון לאחר החלק הפסיכולוגי, לאבחן ולטפל בהפרעת הקשב ורק אח"כ להמשיך לאבחון הדידקטי.
איבחון דידקטי בתנאים לא נאותים יראה את ביטוייה של הפרעת הקשב, והכלים להוראה מתקנת לא יתאימו לקשיו האמיתיים של הילד בתחום הלימודי.

Up

אם ה TOVA הראשונה תקינה, למה לעשות את החלק השני ?
בדיקת TOVA היא בדיקת סטטיסטית. כוחה נעוץ בהשוואה בתפקודו של הנבדק בלי ועם תכדיר (לרוב ריטלין). לכן, גם כאשר חלקה הראשון של הבדיקה נראה תקין יש לבצע את החלק השני, תחת כיסוי תרופתי. לכאורה, יכול להיות שהציון הכללי יהיה תקין, אבל עיון בארבעת המדדים לאורך ארבעת חלקי הבדיקה (מדידה פנימית של כל 5 דקות) תראה חוסר יציבות. אם בין הבדיקה הראשונה לשניה, יש שיפור במדדים ובציון הכללי עם הריטלין, בציון שעולה על סטיית תקן אחת ( לפחות 8 נקודות) ניתן לייחס את השינוי לתכשיר. 

Up

באיזה גיל מתחילים לאבחן?
למרות שהמאפיינים המוקדמים של הפרעת קשב לעיתים נצפים כבר בגיל 3-4, על פי רוב הפרעת קשב מאובחנת רק לאחר גיל 5. גם כאשר רואים היפראקטיביות בילדות המוקדמת, אין לבצע אבחנה מתחת לגיל 5. במקרים מיוחדים מטפלים נקודתית.

Up

יש לי הרגשה שבחלק השני של בדיקת ה-TOVA, הייתה החמרה (תוצאות נקבל בדואר). מה זה אומר?

קיימות 4 אפשרויות המתאימות למצב אותו חווית (היות ואין לך את תוצאות הבדיקה ביד):

א. פער בין תפיסה סובייקטיבית שלכם והמצב האובייקטיבי של הבדיקה - ללא התוצאות המראות את המצב האובייקטיי של הבדיקה לא ניתן לדעת. מחקרים בנושא מלמדים
    כי התוצאות של אנשים שערכו בדיקות TOVA, לא בהכרח התאימו להרגשתם הסובייקטיבית. 

ב. בעיה של מינון - שתיפתר בבדיקה חוזרת במינון אחר (לרוב נדרש גבוה יותר).
ג. הילד לא מגיב לריטלין - ואז נדרש לבחון טיפול בתכשיר אחר.

ד. לילד אין הפרעת קשב - מכיוון שריטלין משפיע באופן חיובי ומצופה על שתי תופעות (ADHD ונרקולפסיה),  תגובה חיובית משמשת כדי לחזק את האבחנה הרפואית.
   העדר תגובה מצופה מחשיד חוסר תגובה לתכשיר (סעיף ג) או בעיה אחרת המציגה תמונה דומה להפרעת קשב ואז נדרשת המשך בדיקה
.

בכל מקרה בארבעת האפשרויות יש לבדוק עם הרופא את המשך הטיפול.


שר


Up

חושדת שלבני הפרעת קשב, ממה להתחיל? אבחון דידקטי? נוירולוג?
על מנת להבין מדוע מומלץ על סדר האבחון הספציפי, נבהיר מספר דברים:

מה ההבדל בין לקות למידה להפרעת קשב?
מהכותרת ניתן כבר להבין שלקות למידה איננה לקות קשב.
לקות קשב (עם או בלי היפראקטיביות ) מייצגת ליקוי במנגנון הקשב במוח – האחראי להקצאת משאבים לתפקודי הלמידה. אי לכך, לרוב לקויי הקשב יש גם קשיי למידה (אובייקטיבים – ביחס לאחרים; או סובייקטיבים- ביחס ליכולת שלהם). לקות למידה מייצגת אף היא פגיעה נוירולוגית בתפקודי המוח, אלא שלקות למידה מייצגת פגיעה ספציפית בתחום עיבוד מידע הקשור באחד או יותר מתפקודי הלמידה. במצבים של לקות למידה ניתן להקל על הקושי באמצעות הוראה מתקנת – המאפשרת עקיפת הגורם לקושי או מתן התאמות.
בקרב לקויי קשב אין דרך לעקוף את הקושי, אלא ללמוד לחיות איתו או לצורכי למידה לשלב טיפול תרופתי, המספק תיקון זמני של מקור הקושי.

מהו סדר האבחון הנכון, כשיש חשד להפרעת קשב ולקויות למידה?
הואיל והקשב הוא המרכיב הבסיסי בכל תפקודי החשיבה והלמידה, כשיש חשד ללקות קשב המשולבת עם לקות למידה, מתחילים מחיפוש אחר ממצאים אורגנים (שמיעה, מיקוד ראיה, בדיקות דם), איבחון קשב וריכוז מלא, איבחון דידקטי/פסיכןדידקטי. לא רצוי לבצע איבחון דידקטי לפני שמטפלים בקשב.
לעיתים, נערך אבחון פסיכו-דידקטי המחשיד הפרעת קשב. בנסיבות בהם קודם נערך אבחון זה, רצוי במידת האפשר לעצור את האיבחון לאחר החלק הפסיכולוגי, לאבחן ולטפל בהפרעת הקשב ורק אח"כ להמשיך לאבחון הדידקטי.
איבחון דידקטי בתנאים לא נאותים יראה את ביטוייה של הפרעת הקשב, והכלים להוראה מתקנת לא יתאימו לקשיו האמיתיים של הילד בתחום הלימודי.

הדבר נכון גם לגבי אבחון של ריפוי בעיסוק. מדוע?
אבחון ריפוי בעיסוק כולל אבחון גרפו-מוטורי, תפקוד במרחב, תאום עין יד, זיכרון שמיעתי וחזותי וכו' וכל אלו משופעים מאוד מהקשב.

טרם תחילת האבחון רצוי לערוך את הבדיוקת הבאות (על מנת לשלול דברים אחרים העשויים לגרום לתופעות הדומות להפרעת קשב):
בדיקת שמיעה
בדיקת ראיה + מיקוד ראיה
בדיקות דם: רמות ברזל (פריטין, טרנספרין, המוגלובין), תפקודי בלוטת התריס, כבד וכליות.A1C
EEG בזמן ערות
א.ק.ג

כיצד לערוך אבחון קשב טוב?
להלן קישור להנחיות משרד הבריאות בנושא - קישור.


Up

מטרת אתר זה על תכניו השונים הוא לספק מידע בלבד ואין לראות בהם אבחנה רפואית ו/או חוות דעת. תכני האתר אינם מהווים בשום מקרה תחליף להתייעצות אישית עם גורם מקצועי מוסמך.
כל שימוש באתר או הסתמכות על תכניו תיעשה, איפוא, על אחריותם הבלעדית והמלאה של המשתמשים. גלישה באתר מהווה הסכמה מצד הגולש לתנאים אלו.

לייבסיטי - בניית אתרים